מאבקיו של שמשון שמשון, האיש שלא ידע מנוח

סיפור חייו של אבי, שמשון שמשון ז"ל, מעדת הבני ישראל מהודו, שזור בסיפור העדה בהודו ובארץ.  הביוגרפיה פורשת בפנינו את חייו הפרטיים לצד הציבוריים. אבי היה ממובילי המאבק, שהתנהל בשנים 1960-1964,  להכרה מלאה ביהדות העדה, והמשיך כמזכיר הפדרציה של יוצאי הודו שפעלה למען קליטת בני העדה בארץ. אני גדלתי בבית רווי עשייה עדתית ענפה והספר מוצג דרך עיניי.

במשך המאבק הדתי, גולת הכותרת של חייו, ניהל אבי יומן מסודר של האירועים ותיעד את הכול – פרוטוקולים של ישיבות, סיכומי שיחות, הודעת רשמיות, התכתבויות עם גורמים שונים בארץ ובחו"ל, קטעי עיתונות, העתקי ביטאון "אמת" שיצא לאור בשנים הללו,  ועוד. 

אבי שימש כ"מקור" בנושא הבעיה הדתית ובמשך השנים רבים פנו אליו למידע עבור כתבות, עבודות מחקר, ספרים וכד'.  אבי אכן תכנן לכתוב על המאבק למען יידעו ולמען הדורות הבאים. הוא אף החל בכתיבת טיוטה אך לא סיימה – חבל !
המסמכים הללו, היומנים , קטעי העיתונות  והטיוטה הראשונית שימשו אותי בכתיבת הפרקים  העוסקים בפעילותו העדתית. 

שמשון שמשון מעדת בני ישראל שבהודו עלה לארץ ביוני 1954 מהעיר ג'בלפור (שבמדינת מדיה פראדש) שבה גדל. סיפור חייו פורשׂ לפנינו גם את סיפורם של בני העדה בהודו, עלייתם וקליטתם בארץ. בתחילת שנות השישים של המאה העשרים היה שמשון ממנהיגי העדה וממובילי המאבק ברבנות להכרה מלאה ביהדותם, ועסק שנים בבעיות קליטתם בארץ. 

מדברי הרב מנחם הכהן בהשיאו את עדי, נכדו של שמשון שמשון, 14 בדצמבר 2011:

פיזית הוא לא היה גבוה, אבל רוחנית ונפשית היה משכמו ומעלה באצילות נפש, רוחב אופקים ובמסירות שאין כדוגמתה – למשפחתו, לחבריו, לעמו, לארצו ובמיוחד לבני עדתו.
שמשון שמשון, בימים של העלייה הגדולה של בני ישראל מהודו, היה האיש שהלך עם הלפיד לפני המחנה, ובזכותו חיים אלפים במדינת ישראל שהם תפארת לעם ישראל. 
דפנה שמשון - מוסניקוב 
חברת קיבוץ קטורה שבערבה הדרומית, בעלת תואר שני באנתרופולוגיה.
ילידת ירושלים, חוותה את העשייה העדתית הענפה של אביה.
דפנה הדליקה משואה ביום העצמאות ה־65 למדינת ישראל שעמד בסימן המורשת הלאומית: העצמה, הנחלה ושימור נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים.